פעם הכל היה מוסתר אישי ורק שלי . בכל תחילת שנה היינו רוכשים יומן, את המהודר ביותר, את הגדול ביותר ורצוי שיהיה עם מנעול שרק אני אוכל לרשום ולקרוא את הדברים שגוללתי בו.
עם השנים תרבות הבלוגים התפתחה מאוד בעולם ולרבים היום יש בלוג- יומן רשת.
הבלוג הוא סמל לפתיחות, לשיתופיות וללמידת עמיתים .
הבלוגרים מנהלים יומן רשת שהוא לא רק חסכוני יותר ( מבלי לבזבז דפים, שומרים על איכות הסביבה) אלא גם פתוח כל אחד יכול לקרוא להגיב, גם אנשים לא מוכרים לבלוגר (בעל הבלוג ).
בשנים האחרונות הבלוגרים מעלים גם קבצים ומציגים תוצרים משלהם בכל נושא, ולא משנה עיסוקו או גילו של הבלוגר. חשיבות הבלוגים היא הזדמנות מיוחדת לשיתוף ויצירתיות של רעיונות מאנשים זרים אחד לשני ללא הבלוג לא היו נפגשים לעולם.
יום שני, 20 ביולי 2009
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
3 תגובות:
סלעית,
אני מתחברת להשוואה שלך בין היום לפעם, כשכתבנו חוויות ביומן אישי, רק לעצמנו או תובנות ל"מגירה".
היום, ללא ספק, הבלוג הוא אחד מאבני היסוד של עידן ה-web 2.0, ואם המאפיין בעידן זה הוא שיתופיות, אז ברור שהיומן של אז צריך היה לפנות את מקומו לבלוג.
חני.
סלעית היקרה,
שמי לינור, אני סטודנטית של ד"ר קורץ לתואר ראשון בחינוך. כחלק מהמטלה שלי נכנסתי וקראתי את כתבייך.
הפוסט הנ"מ מתחבר אליי בעיקר כי מזה שנתיים יש לי בלוג.
אני בהחלט מסכימה עם הנכתב, אוסיף גם כי יש תרומה רבה להתפתחות הבלוגר עצמו ואישיותו. אפשר לראות בבירור הליך "אבולוציוני" מהפוסט הראשון שלי ועד הטרי ביותר.
שמחתי לקרוא אותך.
לינור.
הי לינור
אני שמחה שאת מתחברת לדברים שכתבתי
וזה תרם לך אני מאחלת לך בהצלחה בלימודיך
סלעית
הוסף רשומת תגובה