כך תראה הכיתה העתידנית

בערב יום שישי יאיר לפיד בתוכניתו פרסם כתבה על הכיתה העתידנית.
היות וליבי נצבט, ואף קנאתי במורה המלמדת כיתה זו ובתלמידים שזוכים ללמוד כך חשבתי לשתף גם את אורחי.
מיותר להוסף מילים צפו בכתבה :

http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-33e5fdcae0b5521004.htm

בין שמרנות לקידמה

בימים אלו שאני שוקדת על כתיבת הסמינריון . תוך כדי שוטטות, המשפט "בין שמרנות לקידמה" נגלה מספר פעמים לנגד עיני. נזכרתי שגם מר' גדעון זיילר מנכ"ל אילירנינג הזכיר והתייחס למילים הללו בכנס תקשוב האחרון שהתקיים במכללה.
אם כך שוב תהיתי מהי טכנולוגית למידה בימינו?
האם הכוונה ל:
• ללמידה סיכרונית .
• א -סיכרונית,
• ניהול למידה .
• ניהול ידע- תמיכה יום יומית בלומד
או לשילוב של כולם יחדיו.
אם מסתכלים עשר שנים אחורנית קיים BAZZ גדול. בעבר השימוש בלומדות נחשב כקידמה. אך, מהר מאוד הבינו כי השימוש בלומדות לא הוביל להצלחה המצופה, הלומדות לא שינו את אופי הלמידה אלא הן פשוט תעדו ידע של שיעורים פרונטלים. לכן כניסתן למערכת נחלה כישלון היות והן לא ממש נתנו את המענה המצופה.
בארבע חמש שנים האחרונות אנו רואים ויכולים להעיד על שינוי. הטכנולוגיה אכן הכניסה דרך חדשה, כבר אפשר להגיד שהיא אכן שידרגה את עולם החינוך וגם בעלת ערך מוסף. כבר ניתן לראות את הדינמיקה שמשתנה בתדירות מאוד גבוהה, קיים צורך בפתרונות בטווח קצר, סביבות עבודה גמישה וגם חל שינוי בצורכי הלמידה. היום הדור הצעיר המכונה דור ה – Y . דור הזה פילח את האוכלוסייה לדורות .דור שהטכנולוגיה התפתחה יחד איתו ודור שנולד לעולם החדש. דור ה – Y מבין, קולט ומבצע מהר יותר , מה גם שהוא יכול ללמוד בסביבה מלאת גירויים נוספים.דבר הנחשב בדור הקודם כבלתי אפשרי.
אם כן אנסה לחזור לשאלה בראשית העמוד " מהי טכנולוגית למידה בימינו?
אם הבנתי נכון טכנולוגית למידה בימינו היא היכולת של הלומד להשתמש בטכנולוגיה בכל זמן ומקום ללא הגבלה, בהתאם לצרכיו ולכל צרכיו ולגרום לו להיות לומד עצמאי.
- לשבח את הקיים.
- ללמוד בלי לפגוע באפקטיביות.
- להרחיב את קהל הלומדים.
- להגדיל את אפיקי הלמידה.
הכי חשוב !
להוביל את עולם הלמידה להיות תומך ביצוע, להכיר בעובדה כי הטכנולוגיה מעצימה את היכולות של בני האדם.

הוויקי ככלי ללמידה שיתופית

בימים אלו אני שוקדת על נושא לסמינריון ומיותר לציין שזו לא עבודה קלה, ככל שאני לומדת ומשכילה יותר אני מרגישה שכמות הידע שאני מגיעה אליה היא כמו טיפה בים. יש לי עוד המון דברים לדעת, לרצות לבדוק ולחקור.
לאחר לבטים רבים ושיחות עם מספר אנשים שבראשם מנחת הסמינריון שלי דר' גילה קורץ התחלתי לגבש כיוון. אך, עדיין קשה לי למקד את הדברים ולנסח אותם בצורה של שאלה. כבר מספר פעמים הניסיונות שלי כשלו. דבר אחד שאני יודעת ובטוחה שאני הולכת לבדוק את תהליך שילוב הוויקי בלמידה שיתופית בקרב תלמידי בית ספר יסודי. אני יודעת גם שאני הולכת לדווח על תהליך השילוב מנקודת מבט שלי כמורה.
היום נתקלתי במספר דברים מעניינים כשחיפשתי מאמרים העוסקים בוויקי. מצאתי פוסט העוסק בוויקי "וויקי כולם יחד " אחד הדברים שמאוד הסכמתי איתם ואקפיד ליישמם עם הילדים הוא את היתרון שבוויקי המאפשר לדלות מתוך כלל הידע הקיים רק את הידע הרלוונטי לנושא הנדרש. שיטת הוויקי בנויה על הרעיון שערך הוא דינאמי ומורכב מחוכמת ותרומות הכלל.
ניתן להניח כי, כל אחד יכול לקרוא את הערך, יכול לתרום לו ולהוסיף לו ואף לשנותו.
תהליך זה נקרא- "תהליך יצירת ופיתוח הידע המשותף.
הערך הופך להיות פתוח לכולם, בפרט לכל מי שיש לו מה לתרום מהפן שלו.
התהליך הוא כמובן א-סינכרוני.
הדברים הללו אומנם אינם חדשים לי אך הם גרמו להבין מה אני רוצה לבדוק ואיך אני הולכת ליישם ולבחון את התהליך שיעברו התלמידים בכיתה וכמובן גם אני והכל מנקודת מבטי, אני מאוד ארצה לדעת אם התלמידים מסוגלים לדרוס ידע כתוב של חבריהם כפי שהם עושים זאת בשיחות כיתתיות.

לסיכום
אנסה להביא את מנגנון העריכה של הוויקי, המאפשר לאסוף את הידע המשותף של כלל התלמידים, לאורך זמן ובאופן עדכני, בצורה שתהיה נוחה לכל תלמיד ובסופו של תהליך תוביל לתוצר הטוב ביותר.

תובנות שלי מהשתתפות בכנס "תקשוב במערכת החינוך"

ביום רביעי האחרון נכחתי בכנס "תקשוב במערכת החינוך".
בכנס הציגו המכובדים את תפיסותיהם לגבי שילוב התקשוב במערכת החינוך וגם במגזר העסקי.
בכנס השתתפו:
• פרופ' אבנר זיו, ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים.
• מר גדעון זיילר, מנכ"ל חברת E-learning.
• ד"ר סיגל עדן, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה - האוניברסיטת הפתוחה.
• ד"ר נימר ביאעה, מפקח תקשוב במשרד החינוך ומרצה במכללת אלקאסמי.
• מר אבי ביתן, יו"ר חבר הנאמנים, המרכז ללימודים אקדמיים.
כל אחד בתורו, הציג הרעיונות חדשים בתחום התקשוב שחלקם גרמו לי להסתכל על המערכת בעין אחרת, בחרתי להציג חלק קטן מהדברים שאמר פרופ' אבנר זיו שהרשים אותי בדרכו ההומוריסטית בה בחר להעביר לנו את דבריו המענינים.
אחת האמירות שאני התרשמתי מהן מאוד היא שאין מחקרים המוכיחים שלמידה בעזרת מחשב יעילה יותר מלמידה פרונטאלית, וזאת לא בגלל שהמחשב ככלי פחות טוב אלא מהסיבה שאף כלי באשר הוא ככלי לא יכול להחליף את נוכחות המורה בכתה.
ולכן אני מרגישה שדבריו חזקו את מחשבותיי שהשילוב המחשב בדרכי ההוראה למידה בכיתות יכול לתרום ללמידה מהנאה, חוויתית וקצת שונה.
אסיים באמרה מאוד מעניינת ומעוררת חשיבה שבה בחר פרופ' זיו לסיים את דבריו " הרעיונות החדשים שמגלים לנו את העתיד באים דווקא מהמדע הבדיוני.... "
לכן אם אנחנו רוצים לדעת מה החידוש של המחר נלך לחפש זאת במדע בדיוני.

משחקים לימודים

כשחשבתי מה הנושא שעליו אדבר השבוע בבלוג מיד עלה במוחי הנושא שעליו אנחנו לומדים בסמסטר "משחקים לימודיים " – המשחק ככלי לימודי .

מהו משחק?
משחק הוא תופעה נפוצה וידועה לכול, אך יחד עם זאת קשה מאוד להגדיר מהו משחק. המשחק מלווה אותנו החל מגיל ינקות, בהמשך בהיותנו ילדים ואינו פוסח אף על בני אדם מבוגרים. לפי עדותם של חוקרי התנהגות ולפי ההתבוננות הפשוטה של כולנו גם אצל מקצת בעלי החיים ניתן לצפות בתופעה זו של משחק. מאחר שלא תמיד ברורה האבחנה בין משחק לבין מה שאינו משחק קיים קושי בהגדרת המונח. (רפי, 1984).
אציין שהפעם הראשונה שבניתי משחק לימודי היה בהתחלת דרכי כמורה, (לפי כ- 10 שנים ) רציתי ללמד אחרת, ללמד בדרך חוויתי ומהנה. כשהמטרה הראשית העמדה בפני היא
לגרום לתלמידים להבין טוב יותר את החומר הלימודי תוך כדי חוויה והנאה.
בשיעורים הראשונים במסגרת הקורס המרצה, מיקי רונן חשפה בפנינו את כל היכולת הלימודיות שאפשר להוציא ממשחקים בכלל וממשחקי קלפים בפרט.
הרגשתי שכל ההתלהבות שהייתה לי כסטודנטית מהכלי הלימודי "משחק " חוזרת אלי, רק הפעם כמורה עם ותק וניסיון של מספר שנים. אני מרגישה שיש לי את הבשלות והיכולת להבין את עוצמת הכלי הלימודי שעומד בפני, בצורה הרבה יותר טובה ולכן הרגשתי שהפעם השימוש בו יהיה הרבה יותר יעיל .
חשוב שאציין שהמקצועיות של המרצה והמומחיות שלה בנושא גרמה לי לראות ולבחון כל משחק בעין מקצועית יותר, להכיר בצורך של המורים וגם של התלמידים לגוון, את תהליך ההוראה והלמידה.
והכי חשוב לכוון את מטרות המשחק כמשחק המעורר ערנות מחשבתית, המאמן שפיטה הגיונית, המחנך לריכוז ולפיתוח רעיונות חדשים לטובת למידה בכלל ולמידה של נושא המוגדר כקשה להבנה בפרט .
כשמטרת העל היא שכל היתרונות ההלו יושגו בדרך חוויתית ומהנה.

השנים הגדרת המשחק התפתחה...
גולדברגר (2003) סבור כי המשחק הינו פעילות מהנה, המתבצעת על ידי חוקים וכוללת שני משתתפים או יותר. פעילות זו מאפשרת תהליך, היוצר אינטראקציה בין המשתתפים. בהתייחסו למשחק החינוכי, סבור גולדברגר כי המשתתף מפיק שתי מטרות עיקריות: האחת, הינה מטרה משחקית המזכה בתגמול עם מטרה ערכית חינוכית, והשנייה הינה תהליך של הנאה בחינוך ובלמידה. במסגרת המשחק רוכש המשתתף שליטה בכשרים ובמיומנויות ספציפיים, המוערכים על ידי המפתחים והמפעילים של המשחק כחשובים להתפתחותו.
בשלב זה אני אלך לבנות את המשחק שלי בתחום הלימודי שבחרתי,בפוסט הבא בנושא אדווח אם אכן המטרות שהצגתי הושגו.