בערב יום שישי יאיר לפיד בתוכניתו פרסם כתבה על הכיתה העתידנית.
היות וליבי נצבט, ואף קנאתי במורה המלמדת כיתה זו ובתלמידים שזוכים ללמוד כך חשבתי לשתף גם את אורחי.
מיותר להוסף מילים צפו בכתבה :
http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-33e5fdcae0b5521004.htm
יום שני, 28 בדצמבר 2009
יום שבת, 26 בדצמבר 2009
בין שמרנות לקידמה
בימים אלו שאני שוקדת על כתיבת הסמינריון . תוך כדי שוטטות, המשפט "בין שמרנות לקידמה" נגלה מספר פעמים לנגד עיני. נזכרתי שגם מר' גדעון זיילר מנכ"ל אילירנינג הזכיר והתייחס למילים הללו בכנס תקשוב האחרון שהתקיים במכללה.
אם כך שוב תהיתי מהי טכנולוגית למידה בימינו?
האם הכוונה ל:
• ללמידה סיכרונית .
• א -סיכרונית,
• ניהול למידה .
• ניהול ידע- תמיכה יום יומית בלומד
או לשילוב של כולם יחדיו.
אם מסתכלים עשר שנים אחורנית קיים BAZZ גדול. בעבר השימוש בלומדות נחשב כקידמה. אך, מהר מאוד הבינו כי השימוש בלומדות לא הוביל להצלחה המצופה, הלומדות לא שינו את אופי הלמידה אלא הן פשוט תעדו ידע של שיעורים פרונטלים. לכן כניסתן למערכת נחלה כישלון היות והן לא ממש נתנו את המענה המצופה.
בארבע חמש שנים האחרונות אנו רואים ויכולים להעיד על שינוי. הטכנולוגיה אכן הכניסה דרך חדשה, כבר אפשר להגיד שהיא אכן שידרגה את עולם החינוך וגם בעלת ערך מוסף. כבר ניתן לראות את הדינמיקה שמשתנה בתדירות מאוד גבוהה, קיים צורך בפתרונות בטווח קצר, סביבות עבודה גמישה וגם חל שינוי בצורכי הלמידה. היום הדור הצעיר המכונה דור ה – Y . דור הזה פילח את האוכלוסייה לדורות .דור שהטכנולוגיה התפתחה יחד איתו ודור שנולד לעולם החדש. דור ה – Y מבין, קולט ומבצע מהר יותר , מה גם שהוא יכול ללמוד בסביבה מלאת גירויים נוספים.דבר הנחשב בדור הקודם כבלתי אפשרי.
אם כן אנסה לחזור לשאלה בראשית העמוד " מהי טכנולוגית למידה בימינו?
אם הבנתי נכון טכנולוגית למידה בימינו היא היכולת של הלומד להשתמש בטכנולוגיה בכל זמן ומקום ללא הגבלה, בהתאם לצרכיו ולכל צרכיו ולגרום לו להיות לומד עצמאי.
- לשבח את הקיים.
- ללמוד בלי לפגוע באפקטיביות.
- להרחיב את קהל הלומדים.
- להגדיל את אפיקי הלמידה.
הכי חשוב !
להוביל את עולם הלמידה להיות תומך ביצוע, להכיר בעובדה כי הטכנולוגיה מעצימה את היכולות של בני האדם.
אם כך שוב תהיתי מהי טכנולוגית למידה בימינו?
האם הכוונה ל:
• ללמידה סיכרונית .
• א -סיכרונית,
• ניהול למידה .
• ניהול ידע- תמיכה יום יומית בלומד
או לשילוב של כולם יחדיו.
אם מסתכלים עשר שנים אחורנית קיים BAZZ גדול. בעבר השימוש בלומדות נחשב כקידמה. אך, מהר מאוד הבינו כי השימוש בלומדות לא הוביל להצלחה המצופה, הלומדות לא שינו את אופי הלמידה אלא הן פשוט תעדו ידע של שיעורים פרונטלים. לכן כניסתן למערכת נחלה כישלון היות והן לא ממש נתנו את המענה המצופה.
בארבע חמש שנים האחרונות אנו רואים ויכולים להעיד על שינוי. הטכנולוגיה אכן הכניסה דרך חדשה, כבר אפשר להגיד שהיא אכן שידרגה את עולם החינוך וגם בעלת ערך מוסף. כבר ניתן לראות את הדינמיקה שמשתנה בתדירות מאוד גבוהה, קיים צורך בפתרונות בטווח קצר, סביבות עבודה גמישה וגם חל שינוי בצורכי הלמידה. היום הדור הצעיר המכונה דור ה – Y . דור הזה פילח את האוכלוסייה לדורות .דור שהטכנולוגיה התפתחה יחד איתו ודור שנולד לעולם החדש. דור ה – Y מבין, קולט ומבצע מהר יותר , מה גם שהוא יכול ללמוד בסביבה מלאת גירויים נוספים.דבר הנחשב בדור הקודם כבלתי אפשרי.
אם כן אנסה לחזור לשאלה בראשית העמוד " מהי טכנולוגית למידה בימינו?
אם הבנתי נכון טכנולוגית למידה בימינו היא היכולת של הלומד להשתמש בטכנולוגיה בכל זמן ומקום ללא הגבלה, בהתאם לצרכיו ולכל צרכיו ולגרום לו להיות לומד עצמאי.
- לשבח את הקיים.
- ללמוד בלי לפגוע באפקטיביות.
- להרחיב את קהל הלומדים.
- להגדיל את אפיקי הלמידה.
הכי חשוב !
להוביל את עולם הלמידה להיות תומך ביצוע, להכיר בעובדה כי הטכנולוגיה מעצימה את היכולות של בני האדם.
תוויות:
א- סינכרוני,
השפעה,
השפעת הטכנולוגיה,
יצירה,
סינכרוני,
שילוב טכנולוגיה
יום שלישי, 15 בדצמבר 2009
הוויקי ככלי ללמידה שיתופית
בימים אלו אני שוקדת על נושא לסמינריון ומיותר לציין שזו לא עבודה קלה, ככל שאני לומדת ומשכילה יותר אני מרגישה שכמות הידע שאני מגיעה אליה היא כמו טיפה בים. יש לי עוד המון דברים לדעת, לרצות לבדוק ולחקור.
לאחר לבטים רבים ושיחות עם מספר אנשים שבראשם מנחת הסמינריון שלי דר' גילה קורץ התחלתי לגבש כיוון. אך, עדיין קשה לי למקד את הדברים ולנסח אותם בצורה של שאלה. כבר מספר פעמים הניסיונות שלי כשלו. דבר אחד שאני יודעת ובטוחה שאני הולכת לבדוק את תהליך שילוב הוויקי בלמידה שיתופית בקרב תלמידי בית ספר יסודי. אני יודעת גם שאני הולכת לדווח על תהליך השילוב מנקודת מבט שלי כמורה.
היום נתקלתי במספר דברים מעניינים כשחיפשתי מאמרים העוסקים בוויקי. מצאתי פוסט העוסק בוויקי "וויקי כולם יחד " אחד הדברים שמאוד הסכמתי איתם ואקפיד ליישמם עם הילדים הוא את היתרון שבוויקי המאפשר לדלות מתוך כלל הידע הקיים רק את הידע הרלוונטי לנושא הנדרש. שיטת הוויקי בנויה על הרעיון שערך הוא דינאמי ומורכב מחוכמת ותרומות הכלל.
ניתן להניח כי, כל אחד יכול לקרוא את הערך, יכול לתרום לו ולהוסיף לו ואף לשנותו.
תהליך זה נקרא- "תהליך יצירת ופיתוח הידע המשותף.
הערך הופך להיות פתוח לכולם, בפרט לכל מי שיש לו מה לתרום מהפן שלו.
התהליך הוא כמובן א-סינכרוני.
הדברים הללו אומנם אינם חדשים לי אך הם גרמו להבין מה אני רוצה לבדוק ואיך אני הולכת ליישם ולבחון את התהליך שיעברו התלמידים בכיתה וכמובן גם אני והכל מנקודת מבטי, אני מאוד ארצה לדעת אם התלמידים מסוגלים לדרוס ידע כתוב של חבריהם כפי שהם עושים זאת בשיחות כיתתיות.
לסיכום
אנסה להביא את מנגנון העריכה של הוויקי, המאפשר לאסוף את הידע המשותף של כלל התלמידים, לאורך זמן ובאופן עדכני, בצורה שתהיה נוחה לכל תלמיד ובסופו של תהליך תוביל לתוצר הטוב ביותר.
לאחר לבטים רבים ושיחות עם מספר אנשים שבראשם מנחת הסמינריון שלי דר' גילה קורץ התחלתי לגבש כיוון. אך, עדיין קשה לי למקד את הדברים ולנסח אותם בצורה של שאלה. כבר מספר פעמים הניסיונות שלי כשלו. דבר אחד שאני יודעת ובטוחה שאני הולכת לבדוק את תהליך שילוב הוויקי בלמידה שיתופית בקרב תלמידי בית ספר יסודי. אני יודעת גם שאני הולכת לדווח על תהליך השילוב מנקודת מבט שלי כמורה.
היום נתקלתי במספר דברים מעניינים כשחיפשתי מאמרים העוסקים בוויקי. מצאתי פוסט העוסק בוויקי "וויקי כולם יחד " אחד הדברים שמאוד הסכמתי איתם ואקפיד ליישמם עם הילדים הוא את היתרון שבוויקי המאפשר לדלות מתוך כלל הידע הקיים רק את הידע הרלוונטי לנושא הנדרש. שיטת הוויקי בנויה על הרעיון שערך הוא דינאמי ומורכב מחוכמת ותרומות הכלל.
ניתן להניח כי, כל אחד יכול לקרוא את הערך, יכול לתרום לו ולהוסיף לו ואף לשנותו.
תהליך זה נקרא- "תהליך יצירת ופיתוח הידע המשותף.
הערך הופך להיות פתוח לכולם, בפרט לכל מי שיש לו מה לתרום מהפן שלו.
התהליך הוא כמובן א-סינכרוני.
הדברים הללו אומנם אינם חדשים לי אך הם גרמו להבין מה אני רוצה לבדוק ואיך אני הולכת ליישם ולבחון את התהליך שיעברו התלמידים בכיתה וכמובן גם אני והכל מנקודת מבטי, אני מאוד ארצה לדעת אם התלמידים מסוגלים לדרוס ידע כתוב של חבריהם כפי שהם עושים זאת בשיחות כיתתיות.
לסיכום
אנסה להביא את מנגנון העריכה של הוויקי, המאפשר לאסוף את הידע המשותף של כלל התלמידים, לאורך זמן ובאופן עדכני, בצורה שתהיה נוחה לכל תלמיד ובסופו של תהליך תוביל לתוצר הטוב ביותר.
יום רביעי, 9 בדצמבר 2009
תובנות שלי מהשתתפות בכנס "תקשוב במערכת החינוך"
ביום רביעי האחרון נכחתי בכנס "תקשוב במערכת החינוך".
בכנס הציגו המכובדים את תפיסותיהם לגבי שילוב התקשוב במערכת החינוך וגם במגזר העסקי.
בכנס השתתפו:
• פרופ' אבנר זיו, ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים.
• מר גדעון זיילר, מנכ"ל חברת E-learning.
• ד"ר סיגל עדן, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה - האוניברסיטת הפתוחה.
• ד"ר נימר ביאעה, מפקח תקשוב במשרד החינוך ומרצה במכללת אלקאסמי.
• מר אבי ביתן, יו"ר חבר הנאמנים, המרכז ללימודים אקדמיים.
כל אחד בתורו, הציג הרעיונות חדשים בתחום התקשוב שחלקם גרמו לי להסתכל על המערכת בעין אחרת, בחרתי להציג חלק קטן מהדברים שאמר פרופ' אבנר זיו שהרשים אותי בדרכו ההומוריסטית בה בחר להעביר לנו את דבריו המענינים.
אחת האמירות שאני התרשמתי מהן מאוד היא שאין מחקרים המוכיחים שלמידה בעזרת מחשב יעילה יותר מלמידה פרונטאלית, וזאת לא בגלל שהמחשב ככלי פחות טוב אלא מהסיבה שאף כלי באשר הוא ככלי לא יכול להחליף את נוכחות המורה בכתה.
ולכן אני מרגישה שדבריו חזקו את מחשבותיי שהשילוב המחשב בדרכי ההוראה למידה בכיתות יכול לתרום ללמידה מהנאה, חוויתית וקצת שונה.
אסיים באמרה מאוד מעניינת ומעוררת חשיבה שבה בחר פרופ' זיו לסיים את דבריו " הרעיונות החדשים שמגלים לנו את העתיד באים דווקא מהמדע הבדיוני.... "
לכן אם אנחנו רוצים לדעת מה החידוש של המחר נלך לחפש זאת במדע בדיוני.
בכנס הציגו המכובדים את תפיסותיהם לגבי שילוב התקשוב במערכת החינוך וגם במגזר העסקי.
בכנס השתתפו:
• פרופ' אבנר זיו, ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים.
• מר גדעון זיילר, מנכ"ל חברת E-learning.
• ד"ר סיגל עדן, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה - האוניברסיטת הפתוחה.
• ד"ר נימר ביאעה, מפקח תקשוב במשרד החינוך ומרצה במכללת אלקאסמי.
• מר אבי ביתן, יו"ר חבר הנאמנים, המרכז ללימודים אקדמיים.
כל אחד בתורו, הציג הרעיונות חדשים בתחום התקשוב שחלקם גרמו לי להסתכל על המערכת בעין אחרת, בחרתי להציג חלק קטן מהדברים שאמר פרופ' אבנר זיו שהרשים אותי בדרכו ההומוריסטית בה בחר להעביר לנו את דבריו המענינים.
אחת האמירות שאני התרשמתי מהן מאוד היא שאין מחקרים המוכיחים שלמידה בעזרת מחשב יעילה יותר מלמידה פרונטאלית, וזאת לא בגלל שהמחשב ככלי פחות טוב אלא מהסיבה שאף כלי באשר הוא ככלי לא יכול להחליף את נוכחות המורה בכתה.
ולכן אני מרגישה שדבריו חזקו את מחשבותיי שהשילוב המחשב בדרכי ההוראה למידה בכיתות יכול לתרום ללמידה מהנאה, חוויתית וקצת שונה.
אסיים באמרה מאוד מעניינת ומעוררת חשיבה שבה בחר פרופ' זיו לסיים את דבריו " הרעיונות החדשים שמגלים לנו את העתיד באים דווקא מהמדע הבדיוני.... "
לכן אם אנחנו רוצים לדעת מה החידוש של המחר נלך לחפש זאת במדע בדיוני.
תוויות:
חויה,
למידה מקוונת,
שילוב התקשוב,
שילוב טכנולוגיה
יום שבת, 5 בדצמבר 2009
משחקים לימודים
כשחשבתי מה הנושא שעליו אדבר השבוע בבלוג מיד עלה במוחי הנושא שעליו אנחנו לומדים בסמסטר "משחקים לימודיים " – המשחק ככלי לימודי .
מהו משחק?
משחק הוא תופעה נפוצה וידועה לכול, אך יחד עם זאת קשה מאוד להגדיר מהו משחק. המשחק מלווה אותנו החל מגיל ינקות, בהמשך בהיותנו ילדים ואינו פוסח אף על בני אדם מבוגרים. לפי עדותם של חוקרי התנהגות ולפי ההתבוננות הפשוטה של כולנו גם אצל מקצת בעלי החיים ניתן לצפות בתופעה זו של משחק. מאחר שלא תמיד ברורה האבחנה בין משחק לבין מה שאינו משחק קיים קושי בהגדרת המונח. (רפי, 1984).
אציין שהפעם הראשונה שבניתי משחק לימודי היה בהתחלת דרכי כמורה, (לפי כ- 10 שנים ) רציתי ללמד אחרת, ללמד בדרך חוויתי ומהנה. כשהמטרה הראשית העמדה בפני היא
לגרום לתלמידים להבין טוב יותר את החומר הלימודי תוך כדי חוויה והנאה.
בשיעורים הראשונים במסגרת הקורס המרצה, מיקי רונן חשפה בפנינו את כל היכולת הלימודיות שאפשר להוציא ממשחקים בכלל וממשחקי קלפים בפרט.
הרגשתי שכל ההתלהבות שהייתה לי כסטודנטית מהכלי הלימודי "משחק " חוזרת אלי, רק הפעם כמורה עם ותק וניסיון של מספר שנים. אני מרגישה שיש לי את הבשלות והיכולת להבין את עוצמת הכלי הלימודי שעומד בפני, בצורה הרבה יותר טובה ולכן הרגשתי שהפעם השימוש בו יהיה הרבה יותר יעיל .
חשוב שאציין שהמקצועיות של המרצה והמומחיות שלה בנושא גרמה לי לראות ולבחון כל משחק בעין מקצועית יותר, להכיר בצורך של המורים וגם של התלמידים לגוון, את תהליך ההוראה והלמידה.
והכי חשוב לכוון את מטרות המשחק כמשחק המעורר ערנות מחשבתית, המאמן שפיטה הגיונית, המחנך לריכוז ולפיתוח רעיונות חדשים לטובת למידה בכלל ולמידה של נושא המוגדר כקשה להבנה בפרט .
כשמטרת העל היא שכל היתרונות ההלו יושגו בדרך חוויתית ומהנה.
השנים הגדרת המשחק התפתחה...
גולדברגר (2003) סבור כי המשחק הינו פעילות מהנה, המתבצעת על ידי חוקים וכוללת שני משתתפים או יותר. פעילות זו מאפשרת תהליך, היוצר אינטראקציה בין המשתתפים. בהתייחסו למשחק החינוכי, סבור גולדברגר כי המשתתף מפיק שתי מטרות עיקריות: האחת, הינה מטרה משחקית המזכה בתגמול עם מטרה ערכית חינוכית, והשנייה הינה תהליך של הנאה בחינוך ובלמידה. במסגרת המשחק רוכש המשתתף שליטה בכשרים ובמיומנויות ספציפיים, המוערכים על ידי המפתחים והמפעילים של המשחק כחשובים להתפתחותו.
בשלב זה אני אלך לבנות את המשחק שלי בתחום הלימודי שבחרתי,בפוסט הבא בנושא אדווח אם אכן המטרות שהצגתי הושגו.
מהו משחק?
משחק הוא תופעה נפוצה וידועה לכול, אך יחד עם זאת קשה מאוד להגדיר מהו משחק. המשחק מלווה אותנו החל מגיל ינקות, בהמשך בהיותנו ילדים ואינו פוסח אף על בני אדם מבוגרים. לפי עדותם של חוקרי התנהגות ולפי ההתבוננות הפשוטה של כולנו גם אצל מקצת בעלי החיים ניתן לצפות בתופעה זו של משחק. מאחר שלא תמיד ברורה האבחנה בין משחק לבין מה שאינו משחק קיים קושי בהגדרת המונח. (רפי, 1984).
אציין שהפעם הראשונה שבניתי משחק לימודי היה בהתחלת דרכי כמורה, (לפי כ- 10 שנים ) רציתי ללמד אחרת, ללמד בדרך חוויתי ומהנה. כשהמטרה הראשית העמדה בפני היא
לגרום לתלמידים להבין טוב יותר את החומר הלימודי תוך כדי חוויה והנאה.
בשיעורים הראשונים במסגרת הקורס המרצה, מיקי רונן חשפה בפנינו את כל היכולת הלימודיות שאפשר להוציא ממשחקים בכלל וממשחקי קלפים בפרט.
הרגשתי שכל ההתלהבות שהייתה לי כסטודנטית מהכלי הלימודי "משחק " חוזרת אלי, רק הפעם כמורה עם ותק וניסיון של מספר שנים. אני מרגישה שיש לי את הבשלות והיכולת להבין את עוצמת הכלי הלימודי שעומד בפני, בצורה הרבה יותר טובה ולכן הרגשתי שהפעם השימוש בו יהיה הרבה יותר יעיל .
חשוב שאציין שהמקצועיות של המרצה והמומחיות שלה בנושא גרמה לי לראות ולבחון כל משחק בעין מקצועית יותר, להכיר בצורך של המורים וגם של התלמידים לגוון, את תהליך ההוראה והלמידה.
והכי חשוב לכוון את מטרות המשחק כמשחק המעורר ערנות מחשבתית, המאמן שפיטה הגיונית, המחנך לריכוז ולפיתוח רעיונות חדשים לטובת למידה בכלל ולמידה של נושא המוגדר כקשה להבנה בפרט .
כשמטרת העל היא שכל היתרונות ההלו יושגו בדרך חוויתית ומהנה.
השנים הגדרת המשחק התפתחה...
גולדברגר (2003) סבור כי המשחק הינו פעילות מהנה, המתבצעת על ידי חוקים וכוללת שני משתתפים או יותר. פעילות זו מאפשרת תהליך, היוצר אינטראקציה בין המשתתפים. בהתייחסו למשחק החינוכי, סבור גולדברגר כי המשתתף מפיק שתי מטרות עיקריות: האחת, הינה מטרה משחקית המזכה בתגמול עם מטרה ערכית חינוכית, והשנייה הינה תהליך של הנאה בחינוך ובלמידה. במסגרת המשחק רוכש המשתתף שליטה בכשרים ובמיומנויות ספציפיים, המוערכים על ידי המפתחים והמפעילים של המשחק כחשובים להתפתחותו.
בשלב זה אני אלך לבנות את המשחק שלי בתחום הלימודי שבחרתי,בפוסט הבא בנושא אדווח אם אכן המטרות שהצגתי הושגו.
יום ראשון, 15 בנובמבר 2009
לוח חכם
כששמעתי לראשונה את צמד המילים " לוח חכם " החלו לעלות במוחי שאלות רבות , תהיתי מה יהיה עכשיו? האם הוא בא להחליף את הלוח הקיים ?
או האם ניתן יהיה לשלב בין שני הלוחות ?
האם השימוש בלוח מתאים לכל המקצועות?
כשהמנהלת שלי בה ואמרה שהחל משנת הלימודים הקרובה 2008- 2009 הולכים להכניס למספר כיתות את הלוח החכם לא אכחיש, די שמחתי לפחות אני לא אהיה בין הראשונות ( יצאתי לשבתון ) .
המטרות שעמדו בפני המורות היו די ברורות ראשית היה עליהן לשנות את דרכי הוראתן שנית עכשיו עליהן להשתמש נכון ביכולת של הכלי ואף במקרים מסוימים לשנות לגמרי את דרכי הוראתן .והכי חשוב ללמוד לנצל את שימושי הלוח בצורה הטובה והיעילה ביותר.
המורות התבקשו להפנים שהלוח החכם הוא אמצעי העיקרי בכיתתן שבאמצעותו עליהן:
- ללמוד לשלבו בדרך ההוראה בכיתה.
- לייצור אינטגרציה בין המורה לתלמידים.
- אמצעי אינטראקטיבי להצגת חומרי למידה איכותיים יותר.
- אמצעי להקלטת שיעורים וצפייה בשיעור שוב ושוב.
- אמצעי שבעזרתו ניתן להקרין ולצפות בסרטונים או בקטעי וידיאו בהתאם לנושאים הנלמדים.
- מרגע כניסתו לכיתה ניתן לשלוח לכל התלמידים למיל את כל מה שקרהב בזמן השיעור .
איך מתנהל שיעור בכיתה עם לוח חכם
המורה מעלה את חומרי הלימוד למחשב שלה מציגה בלוח ומעבירה את כל מהלך השיעור אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן או למיילים של תלמידי הכיתה.
כל מידע הנרשם בלוח במהלך השיעור נשמר ויש יש אפשרות להדפיס את החומר הנלמד בשיעורים, לשלוח אותו למחשב של כל אחד מתלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם. בנוסף, הלוח מאפשר לכל התלמידים בכיתה להגיב, להוסיף, לשאול ולפתור שאלות ולהציגו על גבי הלוח מבלי לקום ממקומם .
בסוף השנה מורות שהשתמשו בלוח החכם נכון ובכל האפשרויות שלו, ציינו שדרך הוראה שלהם מאוד כשתדרגה, אומנם הן עבדו קשה יותר אבל הן מרגישות שפני ההוראה שלהן השתנו והתלמידים שלהן ואף הן חוו חוויות לימודיות נפלאות ונהנו .
השנה בכיתתי אין לוח חכם אבל יש לי מחשב מחובר לאינטרנט ומקרן באמצעותם אני משדרגת מספר שיעורים במספר מקצועות כגון גיאוגרפיה, מדעים.
מקווה שבסוף השנה גם אני אוכל להגיד ששיפרתי את דרכי הוראתי וגם אני וגם תלמידי חוו חוויות לימודיות נפלאות ומאוד נהנו...
או האם ניתן יהיה לשלב בין שני הלוחות ?
האם השימוש בלוח מתאים לכל המקצועות?
כשהמנהלת שלי בה ואמרה שהחל משנת הלימודים הקרובה 2008- 2009 הולכים להכניס למספר כיתות את הלוח החכם לא אכחיש, די שמחתי לפחות אני לא אהיה בין הראשונות ( יצאתי לשבתון ) .
המטרות שעמדו בפני המורות היו די ברורות ראשית היה עליהן לשנות את דרכי הוראתן שנית עכשיו עליהן להשתמש נכון ביכולת של הכלי ואף במקרים מסוימים לשנות לגמרי את דרכי הוראתן .והכי חשוב ללמוד לנצל את שימושי הלוח בצורה הטובה והיעילה ביותר.
המורות התבקשו להפנים שהלוח החכם הוא אמצעי העיקרי בכיתתן שבאמצעותו עליהן:
- ללמוד לשלבו בדרך ההוראה בכיתה.
- לייצור אינטגרציה בין המורה לתלמידים.
- אמצעי אינטראקטיבי להצגת חומרי למידה איכותיים יותר.
- אמצעי להקלטת שיעורים וצפייה בשיעור שוב ושוב.
- אמצעי שבעזרתו ניתן להקרין ולצפות בסרטונים או בקטעי וידיאו בהתאם לנושאים הנלמדים.
- מרגע כניסתו לכיתה ניתן לשלוח לכל התלמידים למיל את כל מה שקרהב בזמן השיעור .
איך מתנהל שיעור בכיתה עם לוח חכם
המורה מעלה את חומרי הלימוד למחשב שלה מציגה בלוח ומעבירה את כל מהלך השיעור אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן או למיילים של תלמידי הכיתה.
כל מידע הנרשם בלוח במהלך השיעור נשמר ויש יש אפשרות להדפיס את החומר הנלמד בשיעורים, לשלוח אותו למחשב של כל אחד מתלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם. בנוסף, הלוח מאפשר לכל התלמידים בכיתה להגיב, להוסיף, לשאול ולפתור שאלות ולהציגו על גבי הלוח מבלי לקום ממקומם .
בסוף השנה מורות שהשתמשו בלוח החכם נכון ובכל האפשרויות שלו, ציינו שדרך הוראה שלהם מאוד כשתדרגה, אומנם הן עבדו קשה יותר אבל הן מרגישות שפני ההוראה שלהן השתנו והתלמידים שלהן ואף הן חוו חוויות לימודיות נפלאות ונהנו .
השנה בכיתתי אין לוח חכם אבל יש לי מחשב מחובר לאינטרנט ומקרן באמצעותם אני משדרגת מספר שיעורים במספר מקצועות כגון גיאוגרפיה, מדעים.
מקווה שבסוף השנה גם אני אוכל להגיד ששיפרתי את דרכי הוראתי וגם אני וגם תלמידי חוו חוויות לימודיות נפלאות ומאוד נהנו...
יום ראשון, 30 באוגוסט 2009
אין הבדל מובהק
Virtual Teaching in Higher Education:
The New Intellectual Superhighway or Just Another Traffic Jam?
Jerald G. Schutte
California State University, Northridge
דרך אינטלקטואלית מהירה או עוד פקק תנועה?
המאמר מתאר סוג של מחקר כמותי הנערך על סטודנטים, במטרה לבדוק הבדלים בהישגים בין שתי קבוצות שלמדו את אותו החומר בדרכי הוראה שונות.
שאלת המחקר: האם קיים הבדל בהישגי הסטודנטים, בין סטודנטים הלומדים בדרך מסורתית, פנים אל פנים, לבין סטודנטים הלומדים בדרך וירטואלית.
השערת המחקר: סוג האינטראקציה בין הסטודנט למרצה משפיעה על ביצועי הסטודנט במבחן.
המחקר בוצע על קבוצת סטודנטים שחולקו רנדומאלית לשתי קבוצות.
קבוצה 1-למדה את החומר בצורה מסורתית פנים אל פנים.
קבוצה 2- למדה למידה וירטואלית בעזרת האינטרנט.
שתי הקבוצות למדו את אותו החומר, הם למדו אצל אותו מרצה וקיבלו הנחיות זהות.
הסטודנטים נבחנו במהלך תהליך הלמידה ובסופו.
תוצאות המבחנים הראו כי הקבוצה שלמדה למידה וירטואלית קיבלה בממוצע 20 נקודות יותר בבחינה.
הסטודנטים הוירטואלים הראו תסכול מכך שלא יכלו לדבר עם המרצה ולכן יצרו יותר קשרים עם עמיתיהם הסטודנטים. המחבר מאמין כי תסכול זה הביא את הסטודנטים למעורבות גדולה יותר וליצירת למידה שיתופית.
הצעה למקר חדש/המשך: שיתוף פעולה בין סטודנטים בלמידה וירטואלית.
הקשר בין למידה שיתופית בלמידה מרחוק להצלחה בלימודים.
The New Intellectual Superhighway or Just Another Traffic Jam?
Jerald G. Schutte
California State University, Northridge
דרך אינטלקטואלית מהירה או עוד פקק תנועה?
המאמר מתאר סוג של מחקר כמותי הנערך על סטודנטים, במטרה לבדוק הבדלים בהישגים בין שתי קבוצות שלמדו את אותו החומר בדרכי הוראה שונות.
שאלת המחקר: האם קיים הבדל בהישגי הסטודנטים, בין סטודנטים הלומדים בדרך מסורתית, פנים אל פנים, לבין סטודנטים הלומדים בדרך וירטואלית.
השערת המחקר: סוג האינטראקציה בין הסטודנט למרצה משפיעה על ביצועי הסטודנט במבחן.
המחקר בוצע על קבוצת סטודנטים שחולקו רנדומאלית לשתי קבוצות.
קבוצה 1-למדה את החומר בצורה מסורתית פנים אל פנים.
קבוצה 2- למדה למידה וירטואלית בעזרת האינטרנט.
שתי הקבוצות למדו את אותו החומר, הם למדו אצל אותו מרצה וקיבלו הנחיות זהות.
הסטודנטים נבחנו במהלך תהליך הלמידה ובסופו.
תוצאות המבחנים הראו כי הקבוצה שלמדה למידה וירטואלית קיבלה בממוצע 20 נקודות יותר בבחינה.
הסטודנטים הוירטואלים הראו תסכול מכך שלא יכלו לדבר עם המרצה ולכן יצרו יותר קשרים עם עמיתיהם הסטודנטים. המחבר מאמין כי תסכול זה הביא את הסטודנטים למעורבות גדולה יותר וליצירת למידה שיתופית.
הצעה למקר חדש/המשך: שיתוף פעולה בין סטודנטים בלמידה וירטואלית.
הקשר בין למידה שיתופית בלמידה מרחוק להצלחה בלימודים.
יום שני, 24 באוגוסט 2009
טוויטר !!!
מהו טוויטר?
כולם מדברים על טוויטר, טוויטר פה, טויטר שם פתאום כולם מדברים על טוויטר
מה זה בכלל טוויטר?
אדר שלו מגדיר טוויטר במאמרו ככלי לכתיבת בלוג שהכתיבה בכל פוסט
מוגבלת עד 140 תווים בלבד ניתן להציג בכל פוסט שאלה אחת בלבד בכמה מילים
והתשובה
מאוד קצרה.
הסרטון הבא יציג לנו מהו טוויטר? ולמה זה טוב
כולם מדברים על טוויטר, טוויטר פה, טויטר שם פתאום כולם מדברים על טוויטר
מה זה בכלל טוויטר?
אדר שלו מגדיר טוויטר במאמרו ככלי לכתיבת בלוג שהכתיבה בכל פוסט
מוגבלת עד 140 תווים בלבד ניתן להציג בכל פוסט שאלה אחת בלבד בכמה מילים
והתשובה
מאוד קצרה.
הסרטון הבא יציג לנו מהו טוויטר? ולמה זה טוב
יום שני, 17 באוגוסט 2009
הוראה תרבות ולמידה ומה ש (אין ) בניהם / דר' אברום רותם
הולכות וגדלות היוזמות המבורכות של המורים לעלות לאוויר ולשתף את כולם ברעיונות שלהם, בהצגת התוצרים שלהם ולאפשר לכולם לעשות בהם שימוש.
דר' אברום רותם רואה בכך עליית מדרגה גדולה מצד המורים. אך, יחד עם כל הטוב בכך הוא רואה גם את הצד הפחות טוב .
ולפני שהוא משבית שמחה הוא קודם מברך על היוזמה.
השפעת הטכנולוגיה על המורה מספר דוגמאות:
א. עצם החשיפה של המורה לאינטרנט, לחיפוש מידע , להעלאת מידע חושפת את המורה למידע עדכני ואיכותי, מעשירה את אותו באופן אישי ומעלה את איכות ההוראה.
ב. המורה כמפתח- על מנת לפתח חומרי הראה המורה צריך להטמיע את החומר, להבין אותו ולהגיש אותו כמשימה לתלמיד באופן מאתגר, מעניין, מרתק ומושך כך שהתלמיד ירצה להיכנס אליו וללמוד מתוכו.
ג. אוסף המידע האינסופי הגדל בכל רגע מעמיד את המורה הבודד מול כל העולם. מורה שלא מכיר את הכלים הטכנולוגים צריך להתעדכן כל הזמן בכלים חדשים מרגיש מאוים ולפעמים לא יודע להשתמש בכלים הטכנולוגים כמו שצריך זה פוגם בכישורים שלו ובאיכות ההוראה שלו. לכן הדרך להתגבר על פחדיו היא להציג את המידע שלו באמצעי התקשורת בתנאי שהוא מרגיש עם זה נוח מתוך רצון ולא מכפיה טכנולוגית אלא להיפך להבין ולהכיר בכך שהטכנולוגיה היא זו שצריכה לשרת אותו.
דר' אברום רותם מציג גם צדדים פחות טובים , הוא מדבר על מספר מושגים גדולים בנושא שגרמו למהפכת המידע ומשפיעים על ציבור המורים בפרט אך גם נכונים לכל אחד העוסק בתרבות המידע בהיבטיה הפוסט מודרניים.
• נחיתות
• אחדות הרדידות.
• קרע בין ידע לאהבה
בעזרת שלושת המושגים הללו במאמרו רותם מצליח לעורר אצלנו המורים סימני שאלה לגבי תפקידו של המורה בעידן המידע.
תמיד כמו בכל נושא יהיו דעות סותרות ולא נקבל תשובות מוחלטות והשאלה כיצד יראה המורה בעידן המדע נשארת פתוחה ואין עליה תשובות מוחלטות אך אין ספק שחובת ההכרה והשילוב בכלים הטכנולוגים בעבודת המורה חייבת להיות.
אני ממליצה להיכנס לאתר וקרוא את המאמר
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/machshev/rotem.htm
דר' אברום רותם רואה בכך עליית מדרגה גדולה מצד המורים. אך, יחד עם כל הטוב בכך הוא רואה גם את הצד הפחות טוב .
ולפני שהוא משבית שמחה הוא קודם מברך על היוזמה.
השפעת הטכנולוגיה על המורה מספר דוגמאות:
א. עצם החשיפה של המורה לאינטרנט, לחיפוש מידע , להעלאת מידע חושפת את המורה למידע עדכני ואיכותי, מעשירה את אותו באופן אישי ומעלה את איכות ההוראה.
ב. המורה כמפתח- על מנת לפתח חומרי הראה המורה צריך להטמיע את החומר, להבין אותו ולהגיש אותו כמשימה לתלמיד באופן מאתגר, מעניין, מרתק ומושך כך שהתלמיד ירצה להיכנס אליו וללמוד מתוכו.
ג. אוסף המידע האינסופי הגדל בכל רגע מעמיד את המורה הבודד מול כל העולם. מורה שלא מכיר את הכלים הטכנולוגים צריך להתעדכן כל הזמן בכלים חדשים מרגיש מאוים ולפעמים לא יודע להשתמש בכלים הטכנולוגים כמו שצריך זה פוגם בכישורים שלו ובאיכות ההוראה שלו. לכן הדרך להתגבר על פחדיו היא להציג את המידע שלו באמצעי התקשורת בתנאי שהוא מרגיש עם זה נוח מתוך רצון ולא מכפיה טכנולוגית אלא להיפך להבין ולהכיר בכך שהטכנולוגיה היא זו שצריכה לשרת אותו.
דר' אברום רותם מציג גם צדדים פחות טובים , הוא מדבר על מספר מושגים גדולים בנושא שגרמו למהפכת המידע ומשפיעים על ציבור המורים בפרט אך גם נכונים לכל אחד העוסק בתרבות המידע בהיבטיה הפוסט מודרניים.
• נחיתות
• אחדות הרדידות.
• קרע בין ידע לאהבה
בעזרת שלושת המושגים הללו במאמרו רותם מצליח לעורר אצלנו המורים סימני שאלה לגבי תפקידו של המורה בעידן המידע.
תמיד כמו בכל נושא יהיו דעות סותרות ולא נקבל תשובות מוחלטות והשאלה כיצד יראה המורה בעידן המדע נשארת פתוחה ואין עליה תשובות מוחלטות אך אין ספק שחובת ההכרה והשילוב בכלים הטכנולוגים בעבודת המורה חייבת להיות.
אני ממליצה להיכנס לאתר וקרוא את המאמר
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/machshev/rotem.htm
יום שני, 10 באוגוסט 2009
למידה שיתופית
לפניכם סרטון הדרכה המתאר סוג של למידה מקוונת באמצעות "פאזל מקוון"
ניתן להרכיב להשתמש בפאזל המקוון כמעט בכל מקצוע ונושא כמשימה לימודית מתוקשבת.
בדרך זו התלמידים לומדים את נושא הנבחר דרך הגירוי חזותי תוך הנאה רצופה וכמובן הרווח הלימודי הוא הוצאת מידע מטקסט חזותי.
ניתן להרכיב להשתמש בפאזל המקוון כמעט בכל מקצוע ונושא כמשימה לימודית מתוקשבת.
בדרך זו התלמידים לומדים את נושא הנבחר דרך הגירוי חזותי תוך הנאה רצופה וכמובן הרווח הלימודי הוא הוצאת מידע מטקסט חזותי.
יום שני, 3 באוגוסט 2009
סביבה לימודית מהי?
טכנולוגיות חדשות ממשיכות להציף אותנו בניסיון להיכנס לחדרי הכיתות בבתי הספר. היום בניגוד לעבר יש מגמה לשלב בדרכי ההוראה את הכלים הטכנולוגים וכמה שיותר .
כבר מבינים רבים מאנשי החינוך כי חיי הכיתה ודרכי הלימוד ישתנו, אם בעבר המורים היו מלמדים מספרים בלבד.הרי שהיום כבר משלבים גם את הכלים הטכנולוגים בלמידת ידע ובתרגולו. והשינוי ניכר בשטח וההוכחה לכך הינה צמצום הפערים והחששות מהטכנולוגיה קטנות.
יותר מורים משלבים אותה בעבודתם בצורה זו או אחרת. היום כבר ניתן לומר שכמעט ואין מורה שלא מכירה ומשתמש לפחות בכלי טכנולוגי אחד בדרכי העבודה שלו .
גם אלו שהתנגדו מבינים שאין להם ברירה, כיוון שהדרישה לשימוש בכלים הטכנולוגים באה מהשטח , מהילדים, מההורים ואפילו מהצוות הצעיר בבית הספר. אנשי ההוראה לומדים להכיר ביכולות ובשדרוג ההוראה שלהם בכיתה ואף להתחיל להפיק יתרונות מהשילוב .
אם כך, מהי סביבה לימודית?
סביבה לימודית היא אוסף של מרכיבים המתחברים יחד (יחסים בין אישיים, אקלים, ציפיות משותפות, תפיסה ויכולת) הקשורים זה בזה, נותנים משמעות זה לזה והצירוף בניהם משפר את הלמידה אצל הלומד נותן לו כלים לחקור, להעמיק בנושאים הנלמדים ולנתח רפלקטיבית את המסקנות והתובנות שלו כלומד.
מכאן נסכם על מנת לממש את המטרות של הסביבה הלימודית על ידי בניית יחסי גומלין פורייה בין המלמדים ללומדים , בין הלומדים למלמדים ולאתרי הלימוד תוך טיפוח הלמידה ובנייתה כך שעצם יחס הגומלין ישפעה לטובה על אופי הפעילויות ועל התוצרים האלה.
תוויות:
השפעה,
יחסי גומלין,
כלים טכנולוגים,
שילוב טכנולוגיה
יום שני, 20 ביולי 2009
תרבות הבלוגים והתפתחותם
פעם הכל היה מוסתר אישי ורק שלי . בכל תחילת שנה היינו רוכשים יומן, את המהודר ביותר, את הגדול ביותר ורצוי שיהיה עם מנעול שרק אני אוכל לרשום ולקרוא את הדברים שגוללתי בו.
עם השנים תרבות הבלוגים התפתחה מאוד בעולם ולרבים היום יש בלוג- יומן רשת.
הבלוג הוא סמל לפתיחות, לשיתופיות וללמידת עמיתים .
הבלוגרים מנהלים יומן רשת שהוא לא רק חסכוני יותר ( מבלי לבזבז דפים, שומרים על איכות הסביבה) אלא גם פתוח כל אחד יכול לקרוא להגיב, גם אנשים לא מוכרים לבלוגר (בעל הבלוג ).
בשנים האחרונות הבלוגרים מעלים גם קבצים ומציגים תוצרים משלהם בכל נושא, ולא משנה עיסוקו או גילו של הבלוגר. חשיבות הבלוגים היא הזדמנות מיוחדת לשיתוף ויצירתיות של רעיונות מאנשים זרים אחד לשני ללא הבלוג לא היו נפגשים לעולם.
עם השנים תרבות הבלוגים התפתחה מאוד בעולם ולרבים היום יש בלוג- יומן רשת.
הבלוג הוא סמל לפתיחות, לשיתופיות וללמידת עמיתים .
הבלוגרים מנהלים יומן רשת שהוא לא רק חסכוני יותר ( מבלי לבזבז דפים, שומרים על איכות הסביבה) אלא גם פתוח כל אחד יכול לקרוא להגיב, גם אנשים לא מוכרים לבלוגר (בעל הבלוג ).
בשנים האחרונות הבלוגרים מעלים גם קבצים ומציגים תוצרים משלהם בכל נושא, ולא משנה עיסוקו או גילו של הבלוגר. חשיבות הבלוגים היא הזדמנות מיוחדת לשיתוף ויצירתיות של רעיונות מאנשים זרים אחד לשני ללא הבלוג לא היו נפגשים לעולם.
יום שני, 13 ביולי 2009
מומחה תוכן – Content Expert
אחת המשימות בקורס טכנולוגיות ידע היא, לחקור מושג כלשהו ולהגדיר אותו במילים שלי תוך שימוש ועזרה במקורות מידע . תפקיד הטומן בתוכו יכולות רבות ומפותחות, המומחה, הינו אדם בעל קישורי
כתיבה מיוחדים המאפשרים לו לכתוב בצורה תמציתית ,אפקטיבית, מספקת וחסכונית אך יחד עם זאת בהירה ומובנת. התפקיד דורש שליטה בשפה בה הוא כותב על בוריה .
בעל גישה וזמינות למחשב, שליטה במיומנויות חיפוש, ארגון, תמצות, סינון ,עיבוד המידע והצגת הנושא בצורה המיטבית ביותר במדיות השונות.
יתרון למומחה, אוטוריטות מקצועיות בכל נושא תחת אחריותו. בעל יכולות איתור וזיהוי צורכי השוק תוך הנעת המשתמשים. מיומנויות שיווק ומוטיבציה גבוהה יכולות לסייע למומחה התוכן בשיווק תכנים והטמעתם בקרב קהל המשתמשים תוך זיהוי הצלחות או כישלונות. יכולות ההקשבה וקבלת משוב כמעט בכל עת.
אדם אכפתי בעל יחסי אנוש טובים, אדיב ,איש שירות וגורם מסייע בין ניהול הקהילה לבין תפקידו כאחראי על ניהולו ופיתוחו של איזור תוכן מוגדר.
ניתן לפצל את תפקיד מומחה התוכן לשניים :
- מומחה תוכני : אוטוריטור בתחום הנבחר.
- מומחה מזין טכני:מזין את התכנים ושולט בכל המיומנויות שהוזכרו בעל הגישה הפיזית והרגשית למחשב .
לסיכום
תפקיד מומחה – מומחיותו היא שילוב הכולל בתוכו שליטה בשלושה מרכיבים הבאים:
בתחום הטכני – שליטה והכרה בתחום ניהול ידע .
בתחום התוכני- כתיבה, זיהוי צרכי המשתמשים , שיווק ותכנון.
בתמיכה – מתן תמיכה אנושית.
חשוב לציין מומחה התוכן אינו עובד לבד, הארגון צריך ללוות לתמוך ולתגמל בהתאם את המומחה על מנת לשמור על המוטיבציה והרצון שלו להצלחתו בתפקיד והצלחת הארגון כולו.
מקורות
1. ברקוביץ נ' אני אתה ומקור המידע.... מגזין ירחון 2Know-KM איחזור 20.7.09
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=607&P=59
2. סטון נ' (2007 ) מומחה תוכן – תפקיד קריטי בהצלחת ניהול הידע מתוך מגזין ירחון 2Know-KM איחזור 20.7.09
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1034&P=59
כתיבה מיוחדים המאפשרים לו לכתוב בצורה תמציתית ,אפקטיבית, מספקת וחסכונית אך יחד עם זאת בהירה ומובנת. התפקיד דורש שליטה בשפה בה הוא כותב על בוריה .
בעל גישה וזמינות למחשב, שליטה במיומנויות חיפוש, ארגון, תמצות, סינון ,עיבוד המידע והצגת הנושא בצורה המיטבית ביותר במדיות השונות.
יתרון למומחה, אוטוריטות מקצועיות בכל נושא תחת אחריותו. בעל יכולות איתור וזיהוי צורכי השוק תוך הנעת המשתמשים. מיומנויות שיווק ומוטיבציה גבוהה יכולות לסייע למומחה התוכן בשיווק תכנים והטמעתם בקרב קהל המשתמשים תוך זיהוי הצלחות או כישלונות. יכולות ההקשבה וקבלת משוב כמעט בכל עת.
אדם אכפתי בעל יחסי אנוש טובים, אדיב ,איש שירות וגורם מסייע בין ניהול הקהילה לבין תפקידו כאחראי על ניהולו ופיתוחו של איזור תוכן מוגדר.
ניתן לפצל את תפקיד מומחה התוכן לשניים :
- מומחה תוכני : אוטוריטור בתחום הנבחר.
- מומחה מזין טכני:מזין את התכנים ושולט בכל המיומנויות שהוזכרו בעל הגישה הפיזית והרגשית למחשב .
לסיכום
תפקיד מומחה – מומחיותו היא שילוב הכולל בתוכו שליטה בשלושה מרכיבים הבאים:
בתחום הטכני – שליטה והכרה בתחום ניהול ידע .
בתחום התוכני- כתיבה, זיהוי צרכי המשתמשים , שיווק ותכנון.
בתמיכה – מתן תמיכה אנושית.
חשוב לציין מומחה התוכן אינו עובד לבד, הארגון צריך ללוות לתמוך ולתגמל בהתאם את המומחה על מנת לשמור על המוטיבציה והרצון שלו להצלחתו בתפקיד והצלחת הארגון כולו.
מקורות
1. ברקוביץ נ' אני אתה ומקור המידע.... מגזין ירחון 2Know-KM איחזור 20.7.09
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=607&P=59
2. סטון נ' (2007 ) מומחה תוכן – תפקיד קריטי בהצלחת ניהול הידע מתוך מגזין ירחון 2Know-KM איחזור 20.7.09
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1034&P=59
תוויות:
אירגון מידע,
חיפוש,
טכנולוגיות ידע,
מיומנוית כתיבה
יום שבת, 11 ביולי 2009
משוב אורחים
יום ראשון, 14 ביוני 2009
אוריגמי כסרטון לימודי
במסגרת הקורס טנולוגיות ידע בסמסטר ב' התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת. היחידה שבחרנו עמיתתי אינה ואני היא: לימוד מושגים בגאומטריה בגיל הרך בשילוב אוריגמי. מצאתי לנכון להציג בפניכם הצצה קטנה של הנושא באמצעות סרטון לימודי באוריגמי .
להרחבה ניתן להכנס קישור של עבודות שלי
להרחבה ניתן להכנס קישור של עבודות שלי
יום חמישי, 16 באפריל 2009
מהו פורטפוליו דיגיטלי ומהי מטרתו
פורטפוליו דיגיטלי הוא יומן רשת או בשפה המקצועית רישומון.
הפורטפוליו הוא יומן שבו הכותב ראשי לכתוב כל דבר העולה על רוחו, לעצב ולסגנן לפי ראות עיניו אך, יחד עם זאת עליו להקפיד על כללי כתיבה נאותים המתאימים לכתיבה אקדמאית ברשת אם הוא רוצה לשדר אמינות ורצינות.
מטרת הפורטפוליו הדיגיטלי לדעתי, היא קודם כל שיתופיות, נתינה ותרומה.
מטרת הפורטפוליו הדיגיטלי לדעתי, היא קודם כל שיתופיות, נתינה ותרומה.
מעצם החשיפה הכותב תורם מהידע ומהמידע שצבר והקורא נתרם, לומד ומעשיר את עולמו .
פורטפוליו שלי זהו יומן שיעוצב בסגנון שלי ובו אציג את תיק עבודות שצברתי ואצבור בזמן הלימודים, כמו כן אוסיף כל מיני מאמרים או אתרים או קישורים שאמצא לנכון כמתאימים לנושאי הכתיבה בבלוג שלי. אבל הכי חשוב אציג את התובנות שלי לגבי כל אחד מהנושאים שבחרתי לשתף את קהל הגולשים שלי.
אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה ולגרום עניין לקהל הקוראים.
בהצלחה!!!
פורטפוליו שלי זהו יומן שיעוצב בסגנון שלי ובו אציג את תיק עבודות שצברתי ואצבור בזמן הלימודים, כמו כן אוסיף כל מיני מאמרים או אתרים או קישורים שאמצא לנכון כמתאימים לנושאי הכתיבה בבלוג שלי. אבל הכי חשוב אציג את התובנות שלי לגבי כל אחד מהנושאים שבחרתי לשתף את קהל הגולשים שלי.
אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה ולגרום עניין לקהל הקוראים.
בהצלחה!!!
יום רביעי, 1 באפריל 2009
ברוכים הבאים
שלום לכולם !
ממש לפני כניסת חג הפסח אני מעלה לאויר את הבלוג שלי . נושאי הכתיבה והדברים שאציג בבלוג יהיו קשורים לנושאי הלימוד אותם אני לומדת במסגרת לימודי לקראת תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים במגמת טכנולוגית ידע.
אשמח לשתף אתכם בתובנות שאפיק ואלמד.
ממש לפני כניסת חג הפסח אני מעלה לאויר את הבלוג שלי . נושאי הכתיבה והדברים שאציג בבלוג יהיו קשורים לנושאי הלימוד אותם אני לומדת במסגרת לימודי לקראת תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים במגמת טכנולוגית ידע.
אשמח לשתף אתכם בתובנות שאפיק ואלמד.
הירשם ל-
רשומות (Atom)